<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות סימן תקנ"א</h1>
<h2>דף קכז:</h2>
ופריק [ב"ב קכ"ז ע"ב] לא צריכא בנכסים שנפלו לו כשהוא גוסס פי' דלא מצי למיתב להו. מיכאן פסק הר' יוסף דגוסס אינו יכול ליתן לא גט ולא מתנה, דאי נקטיה לגוסס משום שאינו מיושב ליתני מי שהוא נרדם. ואי ק"ק הא אמרי' [מס' שמחות פ"א ה"א] נוחל ומנחיל, היינו דוקא ירושה דהוי ממילא. והא דאמרי' [שם] נודרין ומעריכין, היינו טעמא משום דאמירתו לגבוה כמסירה להדיוט. וק"ק אליביה דלא מהניא מסירתו להדיוט. ועוד ק"ק דתנן [גיטין ע' ע"ב] שחט בו שנים או רוב שנים וכמאן דאמר כתבו גט לאשתי וכו'. ועוד ק"ק דהניחו גוסס רוב גוססין למיתה, מכלל דכל עודו חי מצי יהיב. לכך פסק הצרפתי דמהני מתנת גוסס, וטעמא דהכא משום דאינו מיושב הוא, והא לא נקט נרדם, משום דסוף סוף כשיעור [יהא בידו לקנות].
